אייאמס. תזונה משובחת לכל החיים
באנר הרשמה אייאמס
טלפון לשירות לקוחות אייאמס
באנר יוקנובה
באנר סרטונים אייאמס

כשל כליות כרוני בחתולים

כשל כליה כרוני הוא מצב בו הכליה מאבדת באופן הדרגתי את תפקודה התקין. זהו מצב בלתי הפיך בו הרקמה התקינה של הכליה מוחלפת ברקמה צלקתית בתהליך שנמשך לאורך חודשים. כאשר  75% מהרקמה מוחלפים, חלה ירידה בכל תפקודי הכליה במידה כזו שהגוף לא מצליח להתגבר עליה. מצב זה הוא מצב מסכן חיים. כשל כליות כרוני הוא מהגורמים הנפוצים ביותר לתמותת חתולים בעיקר בקרב חתולים מבוגרים. מאחר ולמילה "כשל" ישנה קונוטציה קשה יש שמשתמשים לתיאור המצב במונח "אי-ספיקה כלייתית". שלב אבחון המחלה ותגובת החתול לטיפול יקבעו האם יש לחתול סיכוי להתגבר על המצב האקוטי או שמצבו חסר תקווה. ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר יש כמובן סיכוי שהחתול יגיב לטיפול ויחזור לאיכות חיים טובה למשך חודשים ארוכים. 

תסמינים ואבחון 

הסימנים הקליניים שיראה החתול אינם ייחודיים רק למחלה זו, לכן אבחון יעשה על ידי הווטרינר בשילוב תלונת הבעלים, אז יערכו גם בדיקות דם ושתן שיראו לרוב עדות להצטברות רעלים בדם. בשלבים הראשונים למחלה החיה "אזוטמית" - כלומר רעלים חנקניים לא מפונים מהגוף ומצטברים בדם. במצב זה החתול מרגיש בדרך כלל טוב והבעלים אינו מבחין שמשהו אינו כשורה. לכן מומלצות בדיקות דם ושתן שגרתיות לחתול מבוגר בתדירות של לפחות אחת לחצי שנה (בהתייעצות עם הוטרינר) כי בזכותן תתגלה המחלה בשלביה המוקדמים והסיכוי להצלחת הטיפול יגדל.
ברוב המקרים הבעלים מבחינים שמשהו קורה רק בשלב מתקדם יותר של המחלה כשהחיה הופכת להיות "אורמית".  זהו מצב שממנו אנחנו רוצים להימנע. במצב זה מצטברות בדם כמויות עודפות של אוריאה ותוצרי פסולת חנקנים אחרים מעבר לסף מסוים. במצב זה - לא רק שבדיקות הדם אינן תקינות אלא החתול מרגיש כבר רע מאוד. הוא יסבול מבחילות, הקאות, מחלות פה וחניכיים וכיבים לאורך מערכת העיכול. כמובן שכל אלה יביאו לאובדן התיאבון ולחולשה.
בשלב זה הכליה מאבדת את היכולת לרכז ולסנן את השתן ולהחזיר לגוף את הנוזלים. כתוצאה מכך יש איבוד נוזלים רב והשתנה מרובה. המנגנונים הנורמאלים של הגוף מנסים לפצות על אובדן נוזלים זה על ידי העלאת נפח ולחץ הדם וזאת על ידי הגברת תחושת הצמא. התוצאה היא שהחתול אמנם שותה הרבה אך למרות זאת באופן פרדוקסאלי הוא נמצא במצב קשה של התייבשות משום שהוא מאבד יותר נוזלים מאשר הוא שותה. בשלב זה אם החתול לא יקבל טיפול מיידי מתאים הוא עלול למות.
לכליה תפקידים חשובים נוספים מעבר ליצירת שתן והפרשת פסולת מהגוף. הכליה אחראית בין היתר על יצור הורמון המורה למח העצם לייצר כדוריות דם אדומות, על ויסות מאזן המלחים בגוף. על שפעול ויטמין
D
ועל שמירת לחץ ונפח דם תקינים. לכן חתול החולה ב"כשל כליה" עלול לסבול מסיבוכים נוספים כמו למשל אנמיה ולחץ דם גבוה.

הטיפול

בדרך כלל בשלב בו מזהים את המחלה, הגורם הראשוני למחלה כבר נעלם מזמן. מטרת הטיפול היא בראש ובראשונה לשפר את איכות חיי החתול, זאת על ידי האטת קצב הידרדרות המחלה, טיפול במצב ה"אורמיה" ובשאר הסיבוכים והשינויים בדם. אי אפשר להחזיר כליה במצב של "כשל" למצב תפקוד נורמאלי אבל אפשר להגיע לאיזה שהוא איזון. הטיפול חייב להינתן למשך כל חיי החתול והוא כולל מתן נוזלים על בסיס קבוע כדי למנוע את התייבשות החתול וטיפול תרופתי בסיבוכים המשניים: בבחילה, בכיבים, בלחץ הדם הגבוה ובאנמיה.

טיפול תזונתי: חלק חשוב ביותר מהטיפול הוא מתן תזונה נכונה ומיוחדת לחולי כליה.

מטרת המזון ,כמו מטרת הטיפול כולו היא לטפל ב"אורמיה" (עודף פסולת חנקנית בדם) ולהחזיר את איכות החיים לחתול.
הטיפול היחידי שהוכח סטטיסטית כמאריך ומשפר חיים בחתולים וכלבים עם כשל כליה כרוני הוא מזון רפואי כלייתי (רינאל). ברור אם כן שיש יתרון עצום בלהעביר חתול חולה למזון רינאלי (גם במקרה שהחתול לא מתלהב ממנו..)

המזון המיוחד לבעיות כשל כליה של חברת יוקנובה -
Eukanuba veterinary Renal Diet

חברת יוקנובה פיתחה מזון המיועד לחתולים הסובלים מ"כשל כליה" הנותן מענה כולל לבעיה הרפואית ומאפשר לחתול ליהנות מבריאות ומאיכות חיים טובה.
חשוב לדעת כי חלק מהרעלים הנוצרים בגוף (אוריאה – פסולת חנקנית) והמפרשים דרך הכליה מקורם בתוצרי הפירוק של החלבונים. בעבר היתה מקובלת הגישה של הפחתת רמת החלבון במזון כדי להקטין את העומס על הכליות הלא מתפקדות. אך מסתבר שהפחתה בחלבון עלולה גם לגרום  לירידה במסת השרירים, להעלאה ברמת אנזימי הכבד ואף לאנמיה. אם בגלל כשל הכליה מופרש גם חלבון דרך השתן הרי שהמצב עוד יותר קשה.
חברת יוקנובה המציאה פטנט תזונתי המביא לתוצאות הדומות לתוצאות של הפחתת החלבון במזון – כלומר הפחתת העומס על הכליה – אך ללא החסרונות הנלווים לכך.
הפטנט הייחודי של יוקנובה הוא "מלכודת נתרן" (
Nitrogen Trap Fibre System
):
זהו שילוב כמותי ייחודי של סיבים תזונתיים – פולפת סלק סוכר, ארוביק גאם ופרוקטואוליגוסכרידים (
FOS). סיבים אלו יוצרים אלטרנטיבה נוספת להפרשת הפסולת החנקנית – ולא דרך הכליות! בתהליך הבא: סיבי פולפת סלק הסוכר מזינים את תאי דופן המעי ובכך מגדילים את שטח פני דופן המעי. באופן כזה אוריאה (פסולת חנקנית) עוברת מהדם למעי בכמויות גדולות יותר. סיבי FOS עוזרים לשגשוגה של אוכלוסיית החיידקים במעיים שדרישת החנקן שלהם עולה והם מנצלים את הפסולת החנקנית שעוברת למעי.  בעזרת "מלכודת הנתרן" ישנה עליה של 37% בהפרשת החנקן דרך הצואה (הצואה מכילה בין היתר סיבים לא מעוכלים, תאי רירית ותאי חיידקים) על חשבון הפרשתו דרך הכליה. בכך פוחת משמעותית העומס על הכליה ואפשר להכיל במזון עשיר יותר חלבון מהנהוג במוצרים רפואיים מקבילים.

 

יתרונותיו הנוספים של מזון יוקנובה רינאל דיאט:

1.       דל נתרן - להתמודדות ולמניעה של לחץ דם גבוה.

2.    דל-זרחן  - כדי לסייע להוריד את רמות הזרחן הגבוהות בדם.זרחן מגיע לגוף דרך המזון ומופרש מהגוף דרך הכליה. ב"כשל כליות" אין הפרשה מספקת של זרחן וחשוב להקפיד על רמת זרחן נמוכה במזון כדי לשמור על ערכים נורמאלים של הזרחן בדם. מחקרים הוכיחו שהגבלת רמת הזרחן במזון מונעת הידרדרות המחלה. אם היעד להגבלת הזרחן לא מושג תוך 2-4 שבועות מתחילת אכילת המזון יש לשלב טיפול בתרופות קושרות זרחן.

3.   יחס נכון בין חומצת שומן אומגה 3 לאומגה 6. יחס זה הינו יחס אנטי דלקתי. הוכח שהוספת אומגה 3 לחולי כליה מעריכה את חייהם במנגנון שעדיין טרם נבדק.

4.   טעימות משופרת – נקודה זו חשובה היות וההפחתה ברמת החלבון והנתרן במזון הרפואי פוגעת בטעימותו עבור מרבית מהחתולים. חתולים חולים בשלבים מתקדמים של המחלה סובלים מתת-משקל,בחילות, צרבות,כיבים ומחלות פה וחניכיים ולכן הם חסרי תיאבון ונוטים להיות בררנים ביותר.יש לזכור שמחקרים הוכיחו שמזון רפואי כלייתי מביא להארכת תוחלת חיי חתול חולה לכן גם אם החתול מסרב לאכול את המזון יש לנקוט בשיטות מעודדות ולא לוותר, אין לחזור להאכיל את החתול במזון רגיל או במזון מועשר, מאחר ומזון כזה יביא להחרפת המחלה. שיטות לעידוד האכילה הם: טיפול תרופתי בכיבים בפה, בצרבת ובבחילה, הוספת משהו טעים מאוד כמו שמן אומגה 3 על האוכל ולוודא שהמעבר מהמזון הרגיל למזון הרפואי יהיה הדרגתי וימשך על פני שבוע לפחות (בחתולים בררנים שלושה שבועות).

 

לסיכום

כבעלי החתול אתם בודאי מכירים את מאפייני התנהגותו. אם הבחנתם בשוני מסויים בתגובותיו ובהרגלי חייו הנמשך מעל ל-3 ימים, חשוב להתייעץ על כך עם הוטרינר כדי לאתר את הבעיה עוד בראשיתה.
 

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים